מבט כמותי על הפן האיכותי של שרשרת האספקה

ביצועיהן של שרשראות אספקה נמדדים לרוב ע"י מדדים תפעוליים. עם זאת, בכדי לקבל תמונה מלאה ואמיתית של שרשרת האספקה, יש לצרף למדדים הקלאסיים גם אמדן לביצועים הבינאישיים של עובדי החברה.

בזמן שחברות רבות ממשיכות לתת אמון במתודולוגיות מדידה סטנדרטיות (כדוגמת SMART), מחקרים אקדמיים החלו לבחון כיוונים נוספים המשלבים מדידה תפעולית מסורתית יחד עם הערכה של הצד ה"רך" (האיכותי) של ביצועי שרשרת האספקה.

שיקולים איכותיים אלו הם יכולות בינאישיות כדוגמת מנהיגות, יחסי אנוש, השגיות אישית וקבוצתית, כאשר במרכזם עומד איכות התקשורת ושיתוף הפעולה עם גורמים עסקיים שונים (ראה תרשים).

מדוע כדאי לקחת בחשבון שיקולים "רכים"?

מרבית המנהלים מודדים כדרך קבע את הביצועים התפעוליים ("הקשים") של שרשרת האספקה ובאופן טבעי הם פיתחו מיומנויות גבוהות לניתוח נתונים אלו. כתוצאה מכך, נוצרת זיקה למדדים התפעוליים והם מקבלים עדיפות עליונה במערך המדדים העסקיים. יש הטוענים שזה מה שמניע חברות מסוימות לנהל את עסקיהם על בסיס "מספרים" ו"שורות תחתונות".

הנטייה הכללית של מתן דגש על יעילות תפעולית גרידא באה לידי ביטוי בעיקר בזמנים יותר קשים. במקרים אלו, ארגונים רבים מצמצמים כוח האדם שנמצא בקשר ישיר עם הלקוחות, מקצצים בשירות הלקוחות ומציבים תנאים ויחס עוין כלפי הספקים.

ללא הגיבוי שמגיע מהקשרים העסקיים, אין זה סביר שהמרכיבים התפעוליים של ארגון יהיו מוצלחים. היכולות הבינאישיות שמקדמות ומזינות קשרים עסקיים – היכולת לתקשר ולשתף פעולה, לקחת החלטות עם רווח הדדי, לפתור בעיות משותפות – הן בעלות השפעה מרכזית על ביצועי שרשרת האספקה.

בכדי לקבל תמונה אמיתית של שרשרת אספקה מוצלחת, על ארגונים למדוד את ה"מה" (תפעולי) ואת ה"איך" (בינאישי) של ביצועי השרשרת. החשיבות של המדדים ה"רכים" מכתיבה צורך לדור חדש של מתודולוגיות ומערכי מדידה שלוקחים בחשבון את שני הצדדים ביצועי שרשרת האספקה.

כיצד מודדים מרכיבים "רכים"?

בהינתן שמדובר בנושא יחסית חדש, אין גישה מובילה ומוכחת למדידת הפן האיכותי של שרשרת האספקה. שאלון 360, בו כל מנהל נתון לביקורת של עמיתיו לעבודה (מעל ומתחת), הינו דוגמה לכלי אפשרי כאשר חשוב להקפיד על התאמת השאלות לערכים שציינו לפני כן.

כמו כן, בתרשים המצורף ניתן לעיין בגישת Whirpool למדידת "בריאות הקשר העסקי" שעל פיה החברה נוהגת לדרג את הספקים הלוגיסטיים שלה (3PL).

במאמר המלא שפורסם ב- CSCMP's Supply Chain Quarterly, ניתן לעיין בשיטות מדידה נוספות ומחקרים שונים שנערכו בנושא.

כותבים: ניר מלר, אסף שגב

כתיבת תגובה